הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעת שיבוב בנוגע לנזקי רכוש לרכב.

מדובר הלכה למעשה בגירסה מול גירסה.

גירסתו של נהג רכב התובעת, כפי שנמסרה בטופס ההודעה על התאונה להכשרה חב' לביטוח (סומן מ/1), הינה כדלקמן: "לפי דבריו של הנהג, בירידה שלי בכביש פנימי סחנין, רכב בא ממול בצד ימין והמשיך לנסיעה לכיון ואני הייתי באמצע הצומת. לא שם לב ופגע ברכב בצד ימין מאחר והיה מדבר בפלאפון ובמקום הוא מודה בתאונה ואחרי כן אמר שלא מודה והאשמה מוטלת על שנינו".

לא ברור מדוע נרשמה גירסה אחרת בכתב התביעה של התובעת, במהלכה צויין כי, נהג הנתבעת כביכול סטה ממסלולו, כאשר טופס ההודעה לא מתייחס לסטייה כלל ובנסיבות אלה אפשרתי את תיקון כתב התביעה במעמד ישיבת קדם המשפט אשר שימשה דיון סופי ביום 20.2.12, באופן שהנהג הנתבעת נכנס לגירסת נהג התובעת לצומת ופגע ברכב התובעת.

מכל מקום, גירסתו של נהג מבוטח רכב הנתבעת בטופס ההודעה על התאונה כפי שנמסרה לפניקס, הינה גירסה שונה מגירסת נהג רכב התובעת, וכך הוא מתאר את התאונה: "תוך כדי נסיעה הגעתי לצומת. הייתי באמצע הצומת. רכב צד ג' שהגיע מצד שמאל שלי בירידה ובמהירות לא הספיק לעצור ופגע ברכבי. גרם לרכבי נזק קטן בצד שמאלי קדמי. תוקן על חשבוננו. נזק בחלק הקדמי שמאלי פינת הטמבון פלוס פנס".

בביהמ"ש טען נהג רכב התובעת, כי מדובר היה באירוע שהתרחש בשעות הבוקר המוקדמות וכי הוא זיהה את רכב הנתבעת, הקטין את המהירות עד למינימום ואולם נהג רכב הנתבעת הגיע במהירות כשהוא מדבר בפלאפון ופגע בו.

נהג רכב הנתבעת טען לעומת זאת, כי לא דיבר בפלאפון כלל ועיקר וכי נהג רכב התובעת הוא זה אשר פגע בו, למעשה הוא לא ראה את נהג רכב התובעת עד מועד התרחשות הפגיעה.

מדובר בגירסה מול גירסה.

בנסיבות של שעות בוקר מוקדמות בכביש פנימי בסחנין, לא מתומרר, דבר המחייב את שני הנהגים לזהירות מרובה. עפ"י גירסת נהג רכב התובעת, הוא היה באמצע הצומת ולא נצמד לימין כאשר התרחשה הפגיעה.

מדובר בפגיעה שלא ניתן להעריך מי פגע במי, כאשר מיקומי הנזקים אינם תומכים בגירסת מי מהצדדים ואין גם עדויות חיצוניות שיוכלו לשפוך אור על העניין.

הטענה שנהג רכב הנתבעת שוחח בפלאפון הינה טענה שלא הוכחה בראיות ונאמרה מפיו של נהג רכב התובעת בלבד.

גם הטענה, כי נהג רכב הנתבעת לקח אחריות ואח"כ חזר בו, הוכחשה לחלוטין.

בנסיבות אלה, אין לי אלא לקבוע כי לא הוכחה בהכרח רשלנות בהתנהלות הנתבעת וגם חקירה קצרה של נהג הנתבעת לא הביאה אותי לכלל הכרה, כי יש בגירסתו סתירות מהותיות אשר מכוחם ניתן לקבל את גירסת נהג התובעת בהכרח.

אשר על כן, ומאחר והתובעת נושאת בנטל הראייה, אין לי אלא לקבוע כי התביעה לא הוכחה ודינה להידחות ולמעלה מן הצורך אציין, כי כפי הנראה תרמו שני הצדדים בהתנהגותם גם יחד לקרות אירוע התאונה המצוין.

התביעה אפוא נדחית.

התובעת תשלם לעד מטעמה, זבידאת ג'מיל, סך של 300 ₪ ותשפה את העד מטעם הנתבעת – מר חטיב סאמי על הוצאותיו בסך 300 ₪.

סכומים אלה ישולמו על ידה תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אני מסתפק בתוצאה זו ולא מחייב בהוצאות נוספות.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.